מעצבת פנים : לילך עמיר

שמי לילך עמיר ואני מעצבת פנים. יש כל כך הרבה דברים שאני אוהבת חוץ מאהבתי הגדולה לעיצוב….
וכל דבר שאני עושה איכשהו מתקשר לזה…
אני מעצבת כבר כמעט עשור. אוהבת לעצב כל דבר שזז… ובעיקר מה שלא.
מעצבת בתים, וילות, משרדים, קליניקות, מסעדות.
העיצוב שלי מגיע מהאהבה הגדולה שלי לאנשים ו…לחומרים. עיצוב מחייב חיבור מופלא בין השניים.
אני כל כך נהנית מזה שאני כל הזמן מצלמת. אוהבת לצלם. מצלמת הכל! מצלמת כל הזמן, מוצאת יופי בכל דבר ומחפשת את הזוית המדויקת שתעביר בדיוק את התחושה שעברה בי כשראיתי את מה שצילמתי.
כמו ילדה מתלהבת , מתאהבת, מתרגשת. מצבעים, מחומרים, מריחות, מטקסטורות… מנופים, מהחיים ובכלל.
אני אוהבת לכתוב…כותבת כל הזמן, מספרת סיפורים על חומרים, צבעים, שילובים,תהליכים , עיצובים שעיצבתי, אנשים שפגשתי,בתהליך, על החוויה המרתקת מאחורי כל עיצוב . כי עיצוב הוא סיפור. לפעמים הוא חתיכת סיפור…
עוד אהבה גדולה יש לי…ריקוד. לא סתם ריקוד. הריקוד! פלמנקו.
הריקוד הזה שיש בתוכו את כל המרכיבים שמלווים אותי במקצוע שבחרתי או ש…הוא בחר בי… אני כבר לא בטוחה מי בחר במי….
אז מה הקשר בין פלמנקו לעיצוב אתם שואלים?
או הוווו… קשר גדול.
עיצוב זה ריקוד. הריקוד הכי יפה שקיים בעולם. אי אפשר להשאר אדיש אליו. או שאוהבים אותו …או ש…לא.
לעיצוב טוב, כמו לפלמנקו אי אפשר להיות אדיש. הוא מזיז אצלך משהו… אתה לא יודע תמיד להגיד מה.
הוא מעורר אצלך רגש. לפעמים אפילו סערת רגשות… הוא מורכב מכמה משתתפים שתלויים אחד בשני וחייבים סינכרון מוחלט ושיתוף פעולה ביניהם…ממש כמו בעיצוב : סנכרון בין הלקוח, שהוא החשוב ביותר, לבין המעצבת, הוגת הרעיון, ובין הקבלן והפועלים המבצעים בשטח והופכים את הרעיון למציאות.
ועדיין…עם כל הסנכרון יש הרבה מקום לאילתור, גמישות, יציאה מהמסגרת, ליצירתיות אינסופית.
רוצים לרקוד ביחד את ריקוד העיצוב…?
תכינו את המניפות…כי הולך להיות פה הרבה קצב ואבק (כוכבים)…